על טרנדים ואיורים בוטאנים או- מה צמח לי על הראש?
זה התחיל כסוג של בדיחה.
יש לי יחסים אמביוולנטיים עם טרנדים שלא לומר שאני די נרתעת מהם, ואפילו מקפידה למדי לא להסחף אחריהם.
טרנד זה אומר שיש את זה לכולם.
שכולם רוצים בזה
ואם כולם רוצים בזה, אז אני קצת פחות.
ואז קבלתי שעורי בית- לפצח את הטרנדים בדרכי.
למצוא אם אני יכולה להתחבר ולא לפסול.
זה היה רעיון שנזרק לחלל האויר ברגעים האחרונים של השיחה ושעשע אותי במהות שלו.
אני יודעת שאני עלולה להשתעמם בקלות מלצייר פשוט קקטוס או אננס, כבודם במקומם מונח כמובן.
אבל בשילוב דמויות נשיות זה דווקא קסם לי.
מפה לשם מצאתי את עצמי הולכת ומצלמת בהתרגשות צמחים, את העציצים שבגינה, עלים בשרניים, קקטוסים, אצטרובלים, ופתאום הכל נראה לי מתאים.
מצאתי את עצמי רחמנא לייצלן נהנית מההתנסות הזו.
לוקחת טרנד ויוצרת אותו בשפתי, עם עולם הדימויים הפרטי שלי.
ופתאום נוצרה קולקציה של דמויות שצמח להן קקטוס על הראש,
ואפילו חשבתי ביני לבין עצמי שזה עשוי ליצור קיר מעניין, בעל קריצה, בזהות בוטאנית.
אז האיורים החדשים האלה מוקדשים לך טל.